#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לעשות ביו&quot;ט 1) עירובי חצרות ושתופי מובאות 2) עירובי תחומין?	"1) המחבר כתב לא, אבל הרמ&quot;א לעיל (סי&#x27; תקי&quot;ח) משמע דצריך עירוב כדי להוציא שלא לצורך כלל, ולפיכך כתב היש&quot;ש דיכלול יו&quot;ט בתוך העירובי חצרות שלכל השנה [אבל לא יברך על עירוב בשביל יו&quot;ט לחוד (שעה&quot;צ ס&quot;ק א&#x27;)], ואם מערב בכל ערב שבת בשבוע שיש בו יו&quot;ט יאמר לשבת זו וליו&quot;ט הבא עלינו לטובה (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), וצריך שיהיה שמור העירוב עד יו&quot;ט (שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;) 2) כן"	סימן תקכח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות עירוב ביו&quot;ט שחל בערב שבת?	אין מערבין עירובי חצרות משום דמיחזי כמתקן ולא עירובי תחומין מפני שמקני שביתה (רש&quot;י, ב&quot;י)	סימן תקכח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם גם הניח עירוב תבשילין?	"הגהות אשר&quot;י ס&quot;ל דאז מותר לערב עירובי חצרות [ולא עירוב תחומין], אבל הר&quot;ן ס&quot;ל דאפי&#x27; עירוב חצרות אסור דלא מהני עירוב תבשילין אלא לצרכי סעודה (דרכ&quot;מ ס&quot;ק א&#x27;), וכן פסק הרמ&quot;א להחמיר {ונראה דזהו על דרך רע&quot;א דס&quot;ל דא&quot;צ עירוב תבשילין לדברים המותרים לעשות בשבת וכמ&quot;ש בגמ&#x27; שבת (קי&quot;ד) והכא מיירי בעשיית עירוב חצרות דאסור לעשות בשבת, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; ש&quot;ב) דצ&quot;ע על הא&quot;ר בתרתי, חדא דכאן מבואר דלא מהני עירוב תבשילין אלא במידי דאכילה, ועוד מבואר מגמ&#x27; דא&quot;צ עירוב תבשילין לקיפול בגדים וכדומה, וע&quot;ע מש&quot;כ לקמן סי&#x27; תרס&quot;ז}"	סימן תקכח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הניח עירוב חצרות לצורך יו&quot;ט?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) דיכול לסמוך עליו לשבת אם עדיין קיים (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) [אבל אם אינו קיים לא דשתי קדושות הם (שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;)]"	סימן תקכח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם נזכר ביו&quot;ט ראשון ביום ה&#x27; [חוץ מר&quot;ה] לגבי 1) עירובי חצרות 2) עירובי תחומין?"	"1) יכול לערב בתנאי ביום ה&#x27; וביום ו&#x27; {ופשוט דלכו&quot;ע אינו יכול לברך דאינו יודע אם ביום ה&#x27; או ביום ו&#x27;, וכ&quot;כ המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; שצ&quot;ג ס&quot;ק ד&#x27;) בשם הברכ&quot;י}, ועי&#x27; לעיל סי&#x27; שצ&quot;ג (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) 2) איתא בגמ&#x27; דלקנות שביתה חמירא ואין קונין שביתה ביו&quot;ט אפי&#x27; בתנאי, ומיהו כתב הא&quot;ר דבדיעבד אם עירב בשני ימים של גליות מהני (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) [אבל מיו&quot;ט ראשון לשבת לא מהני אפי&#x27; בדיעבד (מ&quot;ב לעיל סי&#x27; תט&quot;ז ס&quot;ק כ&#x27;)]"	סימן תקכח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו שיטת הרמב&quot;ם?	"הטור הביא שיטת הרמב&quot;ם דס&quot;ל דבזה&quot;ז דאנו בקיאין בקביעי דירחא אינו יכול לעשות עירוב בתנאי דאנו יודעין דיום ראשון קודש, אבל שאר ראשונים חולקים עליו דאפי&#x27; משום מנהג אבותיכם בידכם אינו חמור יותר מהם [והקשה הלחם משנה על הרמב&quot;ם בביצה שנולדה בזה מותרת בזה משמע אפי&#x27; בזה&quot;ז מותר ביו&quot;ט שני, ותי&#x27; הגר&quot;ח דהיינו משום עכשיו ביום שני ממ&quot;נ מותר לאכול הביצה דרק יום אחד קודש אבל לגבי עירוב בתנאי א&quot;א לעשות תנאי ביום ראשון דיום זה ודאי קודש]"	סימן תקכח סעיף ב		
